משבר כלכלי?

 
נקלעת למשבר כלכלי? העסק קרס, ותחזית האימים רובצת..
על סף דלתך "המעקלים הגיעו" –מה לעשות?
 
 
חל מיתון בעסק? יש שיאמרו - ניהול בלתי מושכל של תזרים המזומנים, אחרים יטענו 'אובליגו' גבוה מדי, ואולי זה בכלל משבר 'הסאבפריים' - אשר גרם לבנקים לנקוט במשנה זהירות ובחוסר רגישות כלפי לקוחותיו, אשר סוגרים חדשות לבקרים את עסקם ובלשכת התעסוקה דורשים את לחמם?!

מכל מקום, התחושה שהעסק במשבר, הפכה עד מהרה לעובדה מוגמרת, כאשר הבנק החל להחזיר חיובים בגין משיכות יתר, ספקים דורשים לאלתר את כספם, אשתך מאיימת אולי לעזוב אותך ובד בבד להיפטר 'מכל החובות שלך', ומכאן הדרך ל'גהנום' קרובה יותר מתמיד.יותר מכל, אתה מבקש להחזיר את השקט הנפשי לחייך כמו-גם מקצת הכבוד האבוד שנרמס לרגליך.
מה לעשות?
 
האם ללשכת ההוצאה-לפועל לפנות?
האם לעמוד ברגליים איתנות ולהילחם כנגד כל התביעות (והסיכויים)?
האם להכריז על פשיטת-רגל – הדבר בכלל אפשרי?
 
יש מוצא!
לאלה אשר מזהים מקצת התחושה המובאת לעיל ויושבים על המדוכה ומתלבטים באזלת יד - מהו ההליך הנכון והיעיל במצבם, אנסה ליתן תיאור מתומצת של ההליכים הקיימים במצבים מעין אלה, יתרונות וחסרונות כל אחד מהם ובכלל זה ההבדלים המאפיינים אותם.
 
לפני הכול, עלי לנפץ מיתוס רווח לגבי הליך פשיטת רגל – רבים מאיתנו טועים לחשוב כי הליך 'פשיטת רגל' הינו הליך המיועד לעסקים או תאגידים בלבד אשר  כשלו ונחלו מפולת כלכלית. אז כדאי שתדעו כי הליך פשיטת רגל מיועד גם לאדם פרטי אשר נקלע לחובות במהלך חייב מטעמים שונים ומגוונים (כגון: 'פזרנות יתר', ניהול פיננסי כושל של משק הבית וכו') ורשאי לבחור גם הוא לפתוח בהליך פשיטת רגל בתנאים מסוימים.
 
אז לאחר שנופץ להלן אתייחס לשני ההליכים 'פשיטת רגל' ו'הליכי הוצאה לפועל' כמיועדים הן לאדם הפרטי והן לתאגיד מכל סוג שהוא (לגבי חברה ההליך מכונה "פירוק חברות") הנקלעים למשבר כלכלי משמעותי, ובעקבותיו להליכי גבייה מפרכים ביותר על-ידי נושים רבים התובעים את כספם (ובצדק לרוב) באמצעות לשכות ההוצאה לפועל.
 
בהתייחס להליכי הוצאה לפועל– מקום שמדובר בחייב אשר כנגדו תלויים ועומדים תיקי הוצאה לפועל רבים לאורך תקופה, במסגרתם ננקטים כנגדו הליכי ביצוע לגביית החוב כגון: עיקולים, צווים וכיו"ב ונפסקים לו צווי חיוב לתשלום בכל תיק ותיק - עומדת לחייב האפשרות לבקש מלשכת ההוצאה לפועל בה מתנהלים מרבית מתיקיו - לאחד את כל תיקיו לתיק אחד אשר יכונה "תיק האיחוד". תיק האיחוד יקבל מספר ואליו יוגשו מעתה כל בקשות הנושים בכל התיקים. כמו-כן, תשלומי החייב יאוחדו לתשלום אחד אשר ייפסק לחייב לאחר חקירת יכולת, ואשר ישולם ישירות לתיק האיחוד בלבד בד בבד לפתיחת תיק האיחוד יעוכבו כל ההליכים אשר התנהלו כנגד החייב בתיקים השונים בלשכות-הוצאה לפועל ברחבי הארץ, ללא הטלת מגבלות מיוחדות על החייב.
 
אלא שאליה וקוץ בה, לכאורה פשוט ובטוח, אלא שהתנאי המקדמי לזכאות בהליך של 'איחוד תיקים' על-מנת נדרש החייב לשלם 3% מסך חובותיו, ועל-כן מרבית החייבים אינם מסוגלים לעמוד בתנאי זה ופונים להליך של הכרזת חייב כ"חייב מוגבל באמצעים", דרכו ובעקבותיו יאוחדו כל תיקי החייב.

הליך הכרזת החייב כ'חייב מוגבל באמצעים' הינו הליך המיועד לחייבים אשר הינם חדלי פירעון, אשר מבקשים לפרוס את תשלום החוב לתקופה העולה על פרקי הזמן המרביים הקבועים בחוק ההוצאה לפועל (סעיף 69ג'), ולשלם תשלום חודשי נמוך ביותר לאחר ביצוע חקירת יכולת הבודקת את יכולתו הכלכלית של החייב לאשורה. עם זאת, מטרת הסדר זה הינה בהטלת מגבלות רבות על החייב, על מנת להביא לכך שהחייב יסלק את חובותיו בלא שיקלע להסתבכויות נוספות, ולהלן אמנה כמה מהן:

עיכוב יציאת החייב מן הארץ;
הכרזה על החייב כלקוח מוגבל במיוחד לפי סעיף 3ג' לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1986.
הגבלת השימוש בכרטיסי אשראי, כהגדרתם בחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986.
איסור על הקמת תאגיד ו/או בעל ענין בתאגיד;
 
במסגרת הליכי ההוצאה לפועל, כדאי וראוי לציין כי חוב החייב אך תופח מעת לעת ומגדיל שיעורו באחוזים ניכרים ביותר נוכח הריביות ושיעורי התשלומים החודשיים הנמוכים בתיק האיחוד – עד כי ניתן לומר כי הבוחר בהליך זה 'נופל לבור ללא תחתית' ומתקשה מאוד להיחלץ ממנו.
 
הליך פשיטת רגל לעומת הליך זה, הרי שהליך "פשיטת רגל" הינו הליך ארוך, יקר, מורכב ומסורבל יותר בחינת ההליכים המשפטיים והמנהליים המאפיינים אותו. במסגרתו נדרש החייב לעבור מסכת של חקירות צולבות ופולשניות ביותר אודות חובותיו, עסקיו, חשבונותיו וכל אשר הוביל אותו למשבר הכלכלי ובכפוף לכך שהחייב נקלע לחובותיו בתוך לב. כמו-כן, המדובר בהליך הכרוך בעלויות יקרות כגון: אגרת הבקשה (פיקדון) בסך של 2,530 ₪ וכן ליווי ההליך על-ידי עורך-דין כרוך בשכר-טרחה גבוה נוכח אורכו של ההליך המתפרש על פני כ- 5 שנים. בנוסף, החייב נדרש להגיש מדי חודש בחודשו דו"חות כלכליים, כמו-גם להתייצב לעיתים תכופות לאסיפות נושים, דיונים וחקירות מקיפות.

עם זאת, עם מתן צו הכינוס בראשית ההליך – מוקפאים כל ההליכים התלויים ועומדים כנגד החייב בכל ערכאה משפטית לרבות הליכי ההוצאה לפועל. וחשוב מכך, המגיע ל'קו הסיום' בהליך פשיטת רגל יוכל לעמוד על רגליו ולפתוח 'דף חדש' בחייו, שכן בסיום ההליך יכול החייב לבקש 'צו הפטר' הפוטר אותו מכל חובות העבר ומעניק לו הזדמנות פז לסלול דרך נורמטיבית ונקייה מחובות.
 
ובכל זאת אתם שואלים, אז מה את מציעה, מהו ההליך הנכון ?
ולכם אני עונה, כי ההליך הנכון הוא ההליך המתאים ביותר באופן אישי למצב הנתון בו הנכם שרויים, ולכך יש להביא בחשבון פרמטרים כגון: גודל החוב, כמות הנושים, יכולת פרעון חודשית, יכול גיוס כספים עתידית ופרמטרים נוספים הנובעים מן ההבדלים שהצגתי לעיל.
 
על-מנת לפשט את ההסבר אציג את ההבדלים וההשוואה בין שני ההליכים באופן מרוכז בטבלה שלהלן:

לסיכום, כפי שניתן להיווכח, כל אחד מן ההליכים טומן בחובו יתרונות וחסרונות ויש לבחון כל מקרה לגופו בהתאם לפרמטרים שהוצגו לעיל, כאשר אחד הפרמטרים המהווים אבן יסוד לבחירה הינו "גובה החוב". לפי פסיקת בית המשפט מהעת האחרונה, מקום שחובותיו של החייב גדולים והתשלום החודשי אשר יוצע על-ידו במסגרת הליך 'איחוד תיקים' יהיה נמוך ולא יביא תועלת לנושים ואף לעצמו הוא - נוכח העובדה שהחוב אך יגדל למימדים עצומים, אזי ראש ההוצאה לפועל עשוי לדחות את בקשת החייב לפתוח בהליך 'איחוד תיקים' ולהפנותו דווקא להליך פשיטת רגל, שבסופו ייתכן והחייב יקבל את ההפטר המיוחל מסך חובותיו, תוך אפשרות לפתיחת 'דף חדש' בחייו.

לקבלת יעוץ משפטי ראשוני ללא התחייבות בתחום המקרקעין ובתחומים נוספים אשר עוסק משרדי כגון: נזיקין, דיני עבודה, חוזים, דיני משפחה, הוצאה לפועל ועוד - אשמח לעמוד לרשותכם בטלפון:  050-9900533 – שירלי דקר, עורכת דין.
 
[המידע המובא לעיל, אינו בא במקום יעוץ משפטי, אלא מהווה מידע ראשוני ואינפורמטיבי בלבד. כל מקרה הינו לגופו ויש לקבל יעוץ משפטי פרטני ומותאם לסוג המקרה הספציפי].