הצ'י
לא, לא התעטשתי.
צ'י הוא מושג יסוד בפילוסופיה הסינית. בסאנסקריט הוא נקרא "פראנה", ביפנית "קי". המקבילה לצ'י בפילוסופיה היהודית היא הנפש. המונח רווח מאד בתרבות המזרח הרחוק והוא חלק מביטויים שגורים בחיי היום יום. מילולית, המילה צ'י משמעותה אויר.
הצ'י הוא כוח החיים, בזכותו מתאפשרת כל פעולה. שיבוש שלו יוצר תחלואים ודיסהרמוניה. בעבר לא הכירו המדע והרפואה הקונבנציונאלית בקיומו של הצ'י, כי לא ניתן היה להוכיח את קיומו. היום הוא מוכר חלקית: אקופנטורה (דיקור סיני) הפכה מוכרת ברפואה המערבית והיא למעשה טיפול בזרימת הצ'י בגופנו.
הדרכים בהן נכנס צ'י אל הגוף הן:
1.בנשימה- בכל שאיפה נכנס הצ'י, ובנשיפה הוא יוצא. לכן גם מקובל במזרח לשאוף מהאף ולנשוף מהפה, כדי שלא "יתבלבלו" הצ'י המשומש בחדש.
2.באוכל- לכן יש להקפיד על המזון אותו אנו אוכלים, שכן בכל סוג מזון יש איכויות צ'י שונות.
3.צ'י מולד- צ'י העובר בתורשה מהורינו, בכמות סופית. כאשר המאגר נגמר- אנו באים אל מותנו.
ובינתיים... בבית גם בפנג שואי, כענף בתוך התורה הסינית יש שימוש רב במושג הצ'י ולמעשה הוא בסיס לרוב הנוסחאות בתורה זו. כאשר אנו מדברים על בית, אנו מעוניינים שהבית יתמלא בצ'י איכותי, שיזרום בנינוחות בכל חלקי הבית ויצא כדי לפנות מקום לצ'י חדש. גם לשם לצ'י שלוש דרכים להיכנס.
1.דרך אנשים- אנשים הנכנסים הביתה הם נושאי הצ'י העיקריים. עוד סיבה מצויינת להיות מכניסי אורחים.
2.אויר- האם נכנסתם לבית והרגשתם מחנק מיידי? זהו בית שלא מאוורר היטב, וזרימת הצ'י בו מועטת.
3.אור ואש- בבית חשוך יחסר צ'י. בבית מואר יהיה שפע ממנו.
מהו צ'י איכותי? צ'י שנכנס בנינוחות אל הבית דרך הדלתות הראשיות, זורם בכל החלל במתינות ולא נתקע. בסוף ה"סיור" שלו הוא יוצא מהבית דרך החלונות ומפנה מקום לצ'י חדש ורענן. כאשר הצ'י בבית אינו איכותי אנחנו יכולים לחוש קשת רחבה של תופעות, תלוי בבעיה.
אם הצ'י תקוע, אנו מרגישים את התקיעות גם בחיינו: נתקשה לסיים פרוייקטים, בוודאי שנתקשה להתחיל מהלכים חדשים. נרגיש עייפות ואפילו דכאון.
אם הצ'י אגרסיבי ונע בכמות ובמהירות גבוהות מידי יתכן שנכנס לתזזית, ו"נקפץ" מנושא לנושא, נרגיש מתח ונחווה חוסר סבלנות וסובלנות. במקרים קשים יתכן שנפתח מחלות.
אז איך דואגים לזרימת צ'י תקינה? ראשית- סדר, ארגון והוצאת חפצים מיותרים מהמרחב הביתי. הצ'י נע דרך העיניים שלנו. כשאנו רואים בלאגן, אוסף או אגירה, העיניים שלנו מתעכבות על הפריטים, כך גם נוהג הצ'י. כבר הזכרתי שצ'י תקוע יוצר תקיעות גם אצלנו. לעומת זאת, אם פתח הבית שלנו פונה ישירות לצומת דרכים, אנחנו, ככל הנראה, מכניסים אל הבית צ'י בעוצמה גבוהה מידי, דבר שיוסיף לנו מתח ותזזיתיות לחיים.
כדאי לרכך את כניסת הצ'י עוד בטרם נכנס הביתה.
יין ויאנג
עוד נושא הקשור ישירות לצ'י הוא היין והיאנג. זהו בעצם פיצול של תכונות הצ'י לשתי ישויות הפוכות שמשלימות זו את זו. כבר אמרנו שהסינים אוהבים איזון... היין והיאנג הם כוחות משלימים ומנוגדים המצויים בכל. מעצם הניגוד ביניהם הם מגדירים זה את זה. בכל דבר קיים משניהם. סיווגו של דבר כיין או כיאנג הוא תמיד יחסי בלבד – היותו כזה לעומת אובייקטים אחרים. היין והיאנג מצויים בכל: בחיים ובמוות, באור ובחושך וכיוב'.
היין הוא נשי, מקבל, קר, לח, חורפי, חשוך, מים, נמוך, סטטי, אדמה, קטן, ארצי. צבעיו הם הקרים יין מוחלט מסמל מוות.
היאנגהוא גברי, נותן, חם, יבש, מואר, קיצי, דינאמי, גבוה, שמיים, גדול, כוחני וצבעיו חמים. יאנג מוחלט מסמל חיים.
ללא יין אין יאנג ולהיפך. האחד אינו "טוב" ממשנהו". על פי התפיסה הסינית, "טוב" הוא מצב בו היין והיאנג מאוזנים ואילו "רע" הוא מצב של חוסר איזון. יחד עם זאת האיזון האופטימאלי אינו של שוויון מוחלט אלא של העדפה קלה ליאנג, שכן הוא המסמל את החיים והתנועה. באופן זה מבוטאת העדפת החיים.
חדרים מסוימים בבית מוגדרים "חדרי יאנג", ובהם מומלץ לשלב יותר צבעים מקבוצת הצבעים החמים. עם חדרים אלה נמנים הסלון, המטבח והמשרד הביתי (שבו מקבלים לקוחות).
לעומתם ב"חדרי הין", מומלץ להמעיט בשימוש בצבעים חמים, אלה הם חדרי השינה וחדר העבודה (שבו אין קבלת קהל). חדר האמבטיה נחשב אמנם לחדר יין, אבל עיצובו המומלץ הוא דוקא יאנגי, למניעת היתקעות הצ´י.
לעומת זאת, בצבעים הקרים ניתן להשתמש גם "כצבעי רקע", כלומר במשטחים גדולים יותר - רהיטים, וילונות, שטיחים, קירות.
אשמח לענות על שאלות, לגבי הכתוב ובכלל בנושא.
להתראות בכתבה הבאה.
תמי אדלמן נקב
אמנות של הרמוניה
עיצוב הוליסטי, פנג שווי ואסטרולוגיה סינית.
057-7570087, tamienakav@gmail.com
