הרב ניסן זיגמן /
פורסם 19/03/15 08:58
קול התושבים

פרשת השבוע 'ויקרא'

"...הילד הקטן התחיל לקרוא מהחומש בפרשת ויקרא, בחומש האמצעי מבין החמישה. וכבר בפסוק הראשון הגיעה שאלה. מדוע האות א׳ של ׳ויקרא׳ כתובה בקטן?"

ב״ה

חברים יקרים,

מסופר על הרבי השלישי של חב״ד שבהיותו ילד בן שלוש התחיל ללמוד תורה. בדרך כלל זה מאורע שמח, אך הפעם היה זה מעורב בעצב.

אמו של הילד הקטן נפטרה קצת זמן קודם. סבו, אדמו״ר הזקן, הרבי הראשון של חב״ד, הבטיח לקחת על עצמו את חינוכו. ואכן הוא ליווה אותו ללמוד תורה פעם ראשונה בחייו.

הילד הקטן התחיל לקרוא מהחומש בפרשת ויקרא, בחומש האמצעי מבין החמישה. וכבר בפסוק הראשון הגיעה שאלה. מדוע האות א׳ של ׳ויקרא׳ כתובה בקטן?

מה ענה לו סבו?

השבת אנו מתחילים לקרוא בחומש השלישי "ויקרא", אשר רובו עוסק בעבודת הכוהנים.

המילה הראשונה בחומש זה - "ויקרא" נכתבה באלף קטנה וזעירא. ברור שאין זו טעות דפוס. לכל תג ולכל אות בתורה יש משמעות עמוקה וכוונה מיוחדת. הכל מדוייק ומושלם.

כל פרסומאי מתחיל יודע שכדי להדגיש עניין מסויים, יש להגדיל את אותו עניין ולהבליטו. מיד קופצת השאלה, מדוע התורה בוחרת דווקא למזער את האות "אלף"?

לדוגמא, בספר "דברי הימים", כתובה המלה אדם באות א' גדולה, לרמז לנו על גדולתו של האדם הראשון, נזר הבריאה, שניחן בחוכמה גדולה מאד, עד שהשכיל להעניק שמות לכל הברואים בהתאם לתכונתם.

אבל, אליה וקוץ בה. מעלת החוכמה הזו, גרמה לו להרגיש חשיבות עצמית יתרה ודווקא זה גרם לו אחר כך להיכשל בחטא עץ הדעת.

לעומת זאת, משה רבנו, שגם הוא היה מודע למעלותיו ולמעמדו המיוחד, משדיבר פנים אל פנים עם הבורא אבל ברוב ענוותנותו, לא רק שלא התגאה בכך, אלא אפילו ניסה לדחות בשתי ידיו את תפקיד המנהיגות שניתן לו.

הוא הקטין עצמו תוך הכרה שאילו כל אדם אחר היה מקבל את היכולות והמעלות שהוא קיבל מהבורא אזי היה הלה מפיק תוצאות טובות יותר, ומנצל אותן הרבה יותר טוב ממנו.

בעולם שלנו, אכן נחוץ וראוי שהאדם יהיה מודע ליכולותיו האישיות אבל עליו להיזהר מניפוח שלהן, שזה פועל יוצא של האגו האישי.

על כן גם נכתבה האות א׳ (אגו) זעירא, רמז לענווה האמיתית של משה רבנו, שאצלו כל "האגו" התבטא בלעשות את רצון הבורא (ביטול מלא לרצון הבורא).

בכל אדם ישנו גן מולד שמקורו גם מהאדם הראשון וגם ממשה רבנו. כך כל אחד, כקרוב אצל עצמו, מודע בדרך כלל לכישוריו, מודעות שבאופן הנכון מביאה תועלת לפרט ולכלל.

התורה – מלשון הוראה, שמדגישה באופן זה את האלף הזעירא, מהווה תמרור דרך לפוליטיקאים, לבעלי הון, לכל מי שמחזיק בעמדות מפתח וגם לאנשים פשוטים מן השורה.

 

היא באה לעורר הבנה שכל היכולות שיש לאדם הן "מתנות" אישיות שנתן הבורא במכוון לכל אחד ואחת.

חשוב לתת לכך ביטוי, אבל בד בבד לתת גם מקום "למתנות" שקיבלו כל הקולגות, קרי, כל יהודי.

כך המילה הראשונה בחומש ויקרא, מֵזָמֶנֶת לנו "תרגיל" קטן ב"אימון אישי ומודעות עצמית", במפגש האנושי התדיר המזדמן לכולנו ביום-יום השוטף.

המוטו של האימון הזה כתוב בגמרא: "מאן דאיהו זעיר איהו רב". והכוונה שמי שהוא קטן בעיני עצמו באמת בלי שום זיופים הוא גדול באמת!

סבו לימד אותו כלל חשוב שללמוד מזה אנו צריכים גם כן. זכור את המתנות שקיבלת מהשם, אבל אל תיתן לזה להרים אותך גבוה גבוה.

 

 

שבת שלום,

ניסן זיגמן

בית חב״ד גדרה

054-7538212

כניסה למערכת
זכור סיסמא
לא רשום עדיין?
הרשם כעת
אני מסכים לקבל מ”כל גדרה” דיוור אלקטרוני