הרב ניסן זיגמן /
פורסם 30/04/15 11:56
קול התושבים

פרשת השבוע 'אמור'

"...לכן הרב נחמיה הזכיר מייד עם קבלת הפרס את אשתו וילדיו, כי הוא יודע את ערכו של השילוב הקסום..."

ב״ה

 

חברים יקרים,

הרב נחמיה וילהלם מבית חב״ד בנגקוק, תאילנד, נבחר להיות אחד משלושת זוכי ׳פרס ירושלים לאחדות ישראל׳. זהו פרס, שנוסד בעיריית ירושלים לעילוי נשמת שלשת הנערים - נפתלי פרנקל, גיל-עד שאער ואיל יפרח הי״ד.

הפרס, בסך 100 אלף שקל, ניתן לאנשים שעוסקים בפעילותם למען אחדות ישראל. אין ספק, שהם עשו שם בירושלים בחירה נכונה, הרב נחמיה ובית חב״ד בנגקוק הם המקום בו עם ישראל מתגלה בתפארתו, באהבתו ובאחדותו למרות אי אחידותו - בדיוק כמו שהרגשנו כולנו באותם שלושת השבועות של חטיפת הנערים לפני כמעט שנה (הזמן רץ..).

בפוסט שהעלה בפייסבוק אחרי הזכיה כתב הרב נחמיה (בין השאר): הפרס הוא לאשתי ולילדינו היקרים!

זה יפה ומרגש, אותי זה ריגש במיוחד כי זה בדיוק מתאים לפרשה שקוראים השבוע (בחו״ל), פרשת אחרי מות-קדושים:

בתחילת הפרשה מצווה התורה על עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים, על החלפת הבגדים מזהב ללבן, הטבילה במים, וכמובן התפילה הגורלית בקודש הקדשים.

וכאן נאמר: ״וכפר בעדו ובעד ביתו ובעד כל קהל ישראל״ - ״ביתו זו אשתו״ אמרו חז״ל על פסוק זה במסכת יומא. כן בדיוק כך, בדיוק כפי שזה נשמע.

 

ביום הכיפורים, ברגעים הכי נעלים של שליחותו למען העם, כשהוא בא לכפר בעד עמו, הוא מתחיל עם ׳בעד ביתו - זו אשתו׳.

גם כשהוא מסיים את עבודת היום הקדוש, עליו ללכת מייד לביתו, כפי שכותב הרמב״ם: "מלווין אותו עד ביתו, ויום טוב היה עושה לאוהביו בשעה שיצא בשלום מן הקודש".

למה הניגודיות הזו? רגע אחד הוא טובל, ולובש בגדי זהב או לבן, כל כולו קודש ופרישות מהעולם, הוא נכנס לבית קודש הקדשים בקדושה ובטהרה, ורגע אחרי עליו להתמקד בחייו האישיים, החומריים - אשתו וביתו מסמלים את הבית הפרטי ואת הצרכים הגשמיים הרגילים של האדם כמו אכילה, שתיה ולינה.

הרבי מליובאוויטש, זה ששלח את הרב נחמיה לבנגקוק, מסביר ואומר: התנהלותו של הכהן ביום כיפור אין בה מן הניגודיות, אבל יש בה שילוב קסום שמחזיק בתוכו את תכלית עבודת היהודי את קונו.

 

נכון, יש כאן קדושה שאין נעלית ממנה, כניסה למקום המקודש ביותר בעולם, ביום המקודש ביותר בשנה, בשעה הקדושה ביותר, שעת ׳נעילה׳.

אבל מטרת הכניסה היא לא כדי להישאר במצב של פרישות מהעולם, לא להישאר ׳קדוש׳, אלא לנצל את הקדושה העילאית ולעשות בה שימוש נכון בתוך חיי העולם החומרי.

להיות קדוש גם בבית ולא רק בבית הכנסת, לקדש ולטהר את חיי היום יום.

לכן, מיד בסיום עבודת יום כיפור היה על הכהן הגדול ללכת לביתו. בכך בא לידי ביטוי השילוב של התעלות וחומריות, קדושה ופשטות, קודש הקדשים וביתו הפרטי של הכהן.

לכן הרב נחמיה הזכיר מייד עם קבלת הפרס את אשתו וילדיו, כי הוא יודע את ערכו של השילוב הקסום בין המטבח של בית חב״ד (ובתור אחד שאכל מהמטבח זה במשך שנה, אכן יש שם קסם מיוחד) ובין זה הפרטי, בין השיעור לציבור ובין הסיפור לילד, בין הכלל ובין הפרט - כי רק אחרי ״וכפר בעדו ובעד ביתו״ יכול להיות גם ״ובעד כל קהל ישראל״.

 

שבת שלום,

ניסן זיגמן

בית חב״ד גדרה

054-7538212

 

כניסה למערכת
זכור סיסמא
לא רשום עדיין?
הרשם כעת
אני מסכים לקבל מ”כל גדרה” דיוור אלקטרוני