הרב ניסן זיגמן /
פורסם 28/05/15 12:35
קול התושבים

פרשת השבוע 'נשא'

"כשהלכתי ברחוב בזמן השרב הרחובות היו ממש ריקים, בקושי הולכי רגל. ובגני השעשועים? אין נפש חיה..."

ב״ה

 

חברים יקרים,

 

שורות אלו נכתבות בעיצומו של השרב הגדול שפוקד את ארצנו בימים אלו. אומרים שממש נשברים כאן שיאים במידות החום. 40 מעלות בלא מעט מקומות ואף יותר מזה. הכול יבש וכולם מברכים ומעריצים ברגע זה את הגאון שהמציא את המזגן.

 

פרסומות בכל מקום מזכירים לא להשאיר אפילו לא לרגע את הילדים באוטו, שם המעלות מגיעות גם ל60... ואכן אנו חייבים לעשות הכול כדי למנוע כל מקרה כזה.

 

כשהלכתי ברחוב בזמן השרב הרחובות היו ממש ריקים, בקושי הולכי רגל. ובגני השעשועים? אין נפש חיה. כולם היום מתמזגים עם המזגן.

מישהו אמר מדבר?

 

בפרשת נשא ממשיך המפקד, שהתחיל כבר בפרשה הקודמת, בקרב שבט לוי ולאחר מכן מצווים הגברים הראויים לעבודה (בגילאי 30-50) ממשפחת גרשון להיות אחראיים על שינוע יריעות המשכן השונות שכיסו את הדפנות והתקרה וחלק מגדרות החצר.

בני משפחת מררי יהיו אחראיים על שינוע קרשי המשכן, הבריחים והאדנים וחלק מגדרות החצר.

אנו יודעים שכל דבר שנכתב בתורה הינו נצחי ומלמד אותנו הוראה לחיינו אנו. ומה הקשר באמת בין מפקד הלווים אז להיום? הלוא זהו דבר שקרה באופן חד פעמי ודי.

 

אז ככה:

לאחר חטא המרגלים נגזר על עם ישראל להישאר במדבר במשך ארבעים שנה. בכל הזמן הזה לא נכח הוא במקום ישוב אלא במדבר. בחול, בחום, ביובש הגדול של המדבר...

 

ולמרות זאת, הם חיו שם והרגישו את אלוקים בכל צעד ושעל. לדוגמה, האוכל שלהם היה אוכל אלוקים- ה׳מן׳ המפורסם. השתיה שלהם, המים, הגיעו מהבאר של מרים אשר באופן ניסי לחלוטין ליוותה אותם לכל אורך הדרך.

 

דווקא במדבר הצחיח והלא מצמיח כלום הם הכניסו חיים ועשו את המקום שם לאזור משגשג.

 

ההוראה לחיינו מגיעה בעקבות דברים אלו, וננסה לקשר את הלווים והמדבר.

לפעמים אנו מסתכלים על הסביבה ויכולים לראות שממה רוחנית. יהודים שלא שומרים תורה ומצוות עדיין. זה נראה לנו מדבר. לא גודל ונראה שגם לא יגדל שם כלום. אז לכאורה הכי רצוי לעזוב את הסביבה הזו נכון? אז זהו, לא! אפשר להפריח את השממה.

 

וכשאתה מסתכל על עצמך אתה אומר לפעמים אולי אני גם כזה, מעין מדבר? אולי בשבילי עצמי כבר מאוחר מלהפריח את השממה הרוחנית שבתוכי?

 

על כן באה פרשתנו ומספרת על אותה ספירת לוויים שחלה רק על לוויים שהגיעו לגיל שלושים. שלושים? כן. גם בגיל זה ואף מאוחר יותר תוכל לראות ש׳אף פעם לא מאוחר׳. אם תחליט שאתה רוצה אז ייתן לך אלוקים את הכול להצליח ולהפוך מדבר שמם לגן עדן ממש.

 

גם בחום הכי גדול, בשרב ששובר שיאים אפשר בהחלט להכניס חיים!

 

שבת שלום,

הרב ניסן זיגמן,

בית חב"ד גדרה

054-7538212

כניסה למערכת
זכור סיסמא
לא רשום עדיין?
הרשם כעת
אני מסכים לקבל מ”כל גדרה” דיוור אלקטרוני